אאא

בין הזמנים מתקרב, והורים רבים לנערים עם הפרעות קשב וריכוז מבקשים לדעת האם להמשיך בטיפול התרופתי אותו הם נוטלים במהלך הזמן, גם בשבועות של בין הזמנים. חשוב להבין כי הפרעת קשב היא הפרעה נוירו-התפתחותית כרונית, היא לא משתנה כאשר הבחור נמצא בישיבה או בבית, אלא נמשכת ללא הפסקה לאורך כל השנה. כפי שכל מטופל צריך להמשיך ולהתמיד בטיפולו בכל אחד מימות השנה, גם הפרעת קשב מחייבת טיפול אפילו כשהשגרה משתנה.

הפרעת קשב מפריעה לנערים הסובלים ממנה גם כשאינם נמצאים בישיבה, ועל כן הפסקת הטיפול בימים בהם אין לימודים יכולים לפגוע הן בנער והן בסביבתו. ללא טיפול הנער מתקשה להתמיד בעיסוק אחד כמו קריאת ספר, משחק חשיבה או כל פעילות התרעננות אחרת. הנער עלול להשתעמם במהירות ואף ליזום מריבות עם אחיו או גורמים אחרים בסביבה, כל אלו עלולים להשפיע לרעה על האנרגיות בבית.

חשוב להבין כי הטיפול בהפרעות קשב אינו מיועד אך ורק לשיפור יכולות הלמידה של התלמיד. נערים אלו נדרשים להתמודד בגילם עם ענייניים מהותיים כמו ביטחון ודימוי עצמי, אך ללא טיפול ומבלי שהילד מקבל הדרכה והכוונה מתאימה, הוא עלול להתקשות באינטראקציה עם חבריו, ובכל מה שקשור בבנין האישיות שלו. ללא טיפול הנער עלול לאמץ תדמית של אחד שמועד לפורענות, הוא עלול להרגיש שאינו מקבל יחס אוהב ולמעשה לפתח רגשות נחיתות.

ובכל זאת, פעמים רבות ההורים מעדיפים לאפשר לילד שלהם להפסיק את הטיפול התרופתי בימים שאין בהם לימודים בישיבה כדי לאפשר כביכול לגוף להתנקות מהטיפול או לנסות ולהתמודד עם המציאות ללא התרופות. אך למעשה מדובר במיתוס שגוי. חשוב להבין כי הפסקה בטיפול התרופתי היא לא בהכרח טובת הילד, שכן כשהפרעת הקשב מאוזנת באמצעות הטיפול התרופתי, הוא מרגיש טוב יותר, טיפול נכון תורם לדימוי העצמי של הנער שכן הוא מסייע לו לשלוט במעשיו ובכך ליהנות מקשרים חברתיים, ובכך גם הסביבה יכולה ליהנות יותר ממנו, מה שתורם לחיזוק הקשר בבית.

יש מקרים בהם בכל זאת קיים צורך להפחית את מינון התרופה או להפסיק את הטיפול בימים בהם אין לימודים, לדוגמה כשהתרופה גורמת לתופעות לוואי שונות שמקשות על ההתמודדות בבית, אך אז חשוב כמובן לעשות זאת בהתייעצות עם הרופא המטפל. למעשה אין טיפול אחד שמתאים לכולם, ויש צורך בהתאמה אינדוידואלית של הטיפול.

הטיפול בתרופות הוא כאמור מהותי ומהווה חלק עיקרי בטיפול בהפרעות הקשב, אך כדי לסייע לנערים להתמודד עם חוסר השגרה בימי בין הזמנים, חשוב לאמץ כמה כללים שיעזרו גם לילד וגם למשפחתו להתמודד עם החופש בנעימים:

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

• יש להיות עקבי בהצבת גבולות, חשוב שהם יהיו פשוטים וברורים.

• יש לדאוג לסדר יום קבוע ככל האפשר. מכיוון שאנו נמצאים במעבר משגרה לימי חופש, מומלץ לעשות הכנות מראש ולקיים תיאום ציפיות. כך הנער יהיה מוכן ויהיה לו קל יותר להתנהל עם המשימות שלו.

• שלבו פעילויות מעניינות במהלך ימי בין הזמנים. אתגרו אותם במשחקי חשיבה, עודדו אותם לצאת ולבצע פעילות ספורטיביות (אלה, מעבר להיותם מהנים מאוד, גם ממריצים נוירו-טרנסמיטרים מסוימים במוח אשר מועילים לריכוז) .

• התייעצו עם הרופא המטפל שלכם. ישנם טיפולים שונים ותרופות בעלות מנגנון השהייה קצר כמו ריטלין או במידת הצורך מנגנון פעולה ממושך כמו ויואנס,  אשר יכול ללוות אותם לאורך רוב היום.

 

הכותב הוא ד"ר אריה אשכנזי מומחה לנוירולוגית ילדים ורפואת ילדים, לשעבר סגן מנהלת המכון להתפתחות הילד ע"ש ויינברג, בי"ח לילדים ע"ש אדמונד ולילי ספרא. מנהל יחידה נוירו התפתחותית בקופ'ח לאומית. מנהל מרכז נועם לנוירולוגיה פסיכולוגיה ודידקטיקה ברעננה